אקדם- מילון מושגים אקדמי

מילון מושגים אקדמאים

• סמסטר – שנת הלימודים האקדמית מחולקת לשלושה סמסטרים: סמסטר סתיו (נקרא גם סמסטר א’), סמסטר אביב (נקרא גם סמסטר ב’), וסמסטר קיץ (נקרא גם סמסטר קיץ). סמסטר סתיו וסמסטר אביב נמשכים כשלושה וחצי חודשים ואילו סמסטר קיץ נמשך כחודשיים בלבד. לכל סמסטר יש תקופות הרשמה נפרדות, וניתן להתחיל לימודים בכל אחד מהסמסטרים. רוב רובם של הקורסים נלמדים על פני סמסטר אחד, אולם יש גם קורסים שנלמדים על פני שני סמסטרים – סתיו ואביב.

• קורסי חובה- קורסי החובה הינם קורסים שמחובתך ללמוד  בהתאם לדרישות המסלול שבחרת. קורסי הבחירה הם חלק מתוכנית הלימודים במסלול התואר. עליך לבחור חלק מקורסים אלה בהתאם למספר  נקודות הזכות הדרוש במסלול בסעיף הבחירה. יש להבחין בין קורסי בחירה מתוך רשימה נתונה (בחוג או בחוגים הנלמדים) לבין בחירה חופשית המאפשרת בחירה מתוך מגוון רחב יותר של קורסים מחוגים ותחומים שונים. 

• אגודת הסטודנטים- ארגון המוקם על ידי סטודנטים במוסד אקדמי אשר מטרתו הוא לדאוג לזכויותיהם, רווחתם וטובתם של הסטודנטים. האגודה נבחרת על ידי הסטודנטים של אותו מוסד לימודי, כאשר כל מוסד והאגודה פועלת ובוחרת בבחירות דמוקרטיות אחת לשנתיים. האגודה פועלת לייצוג של הסטודנטים, לשיפור זכויותיהם האקדמיות והאישיות, הקמה וארגון של פעילויות חברתיות, אירועים, מסיבות, ירידים ועוד. במקרים רבים, האגודה תהווה גוף אשר מסייע לסטודנטים בייצוג מול הנהלת מוסד הלימודים בכל הנוגע לערעור, ייצוג משפטי ובבעיות אקדמיות.

• דִיקָן- דיקן הוא מי שמחזיק בסמכות ניהולית במוסד אקדמי. ברוב המקרים יהיה זה “מנהל אקדמי” של פקולטה, חוג או אפילו המוסד כולו. הדיקן נמנה על הסגל האקדמי במוסד הלימודים. דיקן הסטודנטים הוא זה שעמו אמורים הסטודנטים להיות בקשר.

• דיקנט – דיקן הסטודנטים- דיקן/דיקנט הסטודנטים הינו גוף מטעם הנהלת המוסד להשכלה גבוהה האחראי על טיפול בזכויות הסטודנט ומתן סיוע לסטודנט בפתרון בעיות אישיות, חברתיות וכלכליות הנוגעות לחייו, ובכלל זה תמיכה בסטודנטים במילואים ובתהליך הורות.  דיקן הסטודנטים מעמיד לרשות הסטודנט מגוון שירותי סיוע, כגון: מתן מלגות סיוע, שיעורי עזר לסטודנטים מאוכלוסיות מסוימות (כמו עולים, לקויי למידה), שירות פסיכולוגי ועזרה במציאת תעסוקה מקצועית לסטודנטים ובוגרים ועוד.

• המועצה להשכלה גבוהה (המל”ג)- המוסד הממלכתי לענייני השכלה גבוהה בישראל, אשר מתווה את מדיניות מערכת ההשכלה הגבוהה. הוועדה לתכנון ותקצוב אחראית על תכנונה ותקצובה. שוקדות על פיתוח המחקר וההוראה, קידום איכות ומצוינות והנגשת המערכת לכלל האוכלוסייה.  המל”ג הוקמה מכוח חוק המל”ג התשי”ח 1958, כתאגיד עצמאי ובלתי תלוי. הקמתה נועדה ליצור הפרדה בין המערכת הפוליטית לבין מערכת ההשכלה הגבוהה, על מנת להבטיח שלא תהיה פגיעה בחופש האקדמי. החוק מגדיר את סמכויותיה, הרכבה, ואופן פעולתה של המועצה.

• מלגה- מלגה היא מענק כספי הניתנת בדרך כלל לצורך לימודים. ישנן מלגות המגיעות מגופים ממשלתיים, קרנות פילנטרופיות, מוסדות לימוד, עיריות, מועצות מקומיות ועוד. ישנן מלגות הניתנות בשתי פעימות (לרוב לאחר סמסטר א׳ וסמסטר ב׳ בכדי לוודא שהסטודנט אכן המשיך בלימודים) וישנן מלגות הניתנות בפעימה אחת. יש לשים לב שסכום המלגה משתנה ממלגה למלגה וכך גם הדרישות. ישנן מלגות בהם נדרשת התנדבות בקהילה, מלגות לוחמים, מלגות הצטיינות, מלגות המיועדות לעולים, מלגות לפי מקום מגורים וכו’.

• נוֹכָחוֹת- ברוב מסגרות הלימודים, הן אלו האקדמאיות והן אלו המקצועיות, נדרשת נוכחות בשיעורים כתנאי לקבלת תעודה/תואר/הסמכה. זאת נוסף על ציון “עובר” במבחנים ועמידה בדרישות הלימודים. הנוכחות המינימאלית הנדרשת עשויה להשתנות בין הקורסים.

• מרכז נגישות- מוסדות להשכלה גבוהה מחויבים להעניק שירותי תמיכה וסיוע לסטודנטים עם לקויות למידה או הפרעות קשב וריכוז. הפעילות במרכז כוללת מגוון פעולות כגון: אבחנה וייעוץ לימודי, לימודים במכינה, קורסים וסדנאות לשיפור כישורי למידה, ליווי ותמיכה- אישיים וקבוצתיים- במהלך הלימודים, תמיכה רגשית ועוד.  סטודנטים אשר אובחנו כבעלי לקויות למידה ו/או בעלי הפרעות קשב וריכוז זכאים להשתמש בשירותים של מרכזי הנגישות. כמובן כי לכל מוסד ומרכז יש חוקים שונים ואופיין של מרכזי הנגישות שונה ובעל שירותים מגוונים אחרים.  

• מרכז קריירה- בכל מוסד אקדמי קיים מרכז קריירה שמטרתו לסייע לסטודנטים ולבוגרים בכל הקשור למציאת עבודה במהלך הלימודים ובסיומם. מרכז הקריירה מסייע לסטודנטים ולבוגרים במציאת תעסוקה ההולמת את כישוריהם באמצעות הנחיה והכשרה בתחומים:
  כתיבת קורות חיים – כיצד להבליט חוזקות
  * ראיון עבודה – כיצד לענות על שאלות קשות בראיון, דגשים לשפת גוף בראיון.
  * כיצד לצלוח מרכזי הערכה?
  * זיהוי מסלולי קריירה.
  * מציאת דרכים יצירתיות לחיפוש עבודה בעולם משתנה ודינמי, בדגש על מימוש הפוטנציאל האישי והתעסוקתי של כל אחד.
  * שימוש ברשתות חברתיות ורישות עסקי (נטוורקינג) בתהליך חיפוש העבודה.

• נקודות זכות (נק”ז או נ”ז)- כל תואר מורכב מקורסי חובה וקורסי בחירה, כשכל קורס מקנה לסטודנטים שעוברים אותו מספר נקודות זכות. על מנת להיות זכאי לתואר, יש להגיע לסף מסוים של נקודות זכות. נקודות זכות היא הדרך של המכללה לתאר כמה למדת, כאשר מספר נקודות הזכות המוקנית לכל קורס משתנה בהתאם למסלול הלימודים ולמוסד הלימודים. החלוקה לנקודות זכות תהיה לרוב על פי שעות שבועיות, קושי הקורס וחשיבות הנושא. כמו כן, בכל מסלול לימודים ישנו מספר נקודות זכות אחר אשר צריך לצבור, וזאת גם בהתאם ללימודים של חוג אחד בלבד או של לימודים משולבים (דו או תלת חוגי).

• סילבוס- מסמך אשר מפרט את תכני הלימוד ונושאי ההרצאות של קורס אקדמי. הסילבוס, שנכתב על ידי המרצה של הקורס, לרוב יכיל מידע על הקורס, פרטי יצירת קשר עם המרצה או עוזר ההוראה, רשימות קריאה, הסברים ומידע כללי על תכני הקורס, מטלות ודרכי קבלת ציונים, כללים לגבי התנהגות והתנהלות בכיתה בזמן שיעור ועוד. הסילבוס מהווה מעיין “חוזה” בין המרצה לבין הסטודנטים, וקובע את תיאום הציפיות של המרצה מהסטודנטים. לרוב, הסילבוס יפורסם עוד בטרם תחילת הקורס ויוצג במהלך השיעור הראשון והוא יספק מידע אשר יסייע בהחלטה אם לקחת חלק בקורס או לא.

• סמינריון- בדומה למבחן או בוחן, עבודה אקדמית היא אחת מהדרכים של המרצה לדעת מהי רמת הידע של הסטודנטים. העבודה האקדמית היא מטלה שכיחה ביותר ונמצאת במרבית  הקורסים האקדמיים.  בניגוד למבחן, העבודה האקדמית באה לבחון את היכולות של הסטודנט להסיק מסקנות, לנתח חומר, הבנת הקריאה ויכולות כתיבה, איסוף מידע ועוד. קיימים סוגים רבים של עבודות אקדמיות כאשר הסמינריון (ידועה גם בשם “סמינר”, “עבודת גמר”) מהווה את העבודה הסופית של התואר ובסופה הסטודנטים מקבלים את הזכאות לתואר.

• עוזר הוראה / מתרגל- עוזר הוראה/ מתרגל הוא אדם אשר מסייע למרצה בהעברת תכנים, בדיקת עבודות, ערעורים, תרגילים ובאופן כללי, פועל במסגרת הקורס האקדמי. חלק גדול מתפקידו של עוזר ההוראה הוא העברת תוכן ב”תרגול” – זמן מוקצב במערכת אשר מוקדש להעמקת החומר, תרגול ומעבר על תרגילים/מאמרי קריאה של הקורס. לכן, עוזר ההוראה נקרא גם מתרגל. פעמים רבות, עוזר ההוראה הוא סטודנט לתואר מתקדם אשר עבר את הקורס הנ”ל ואולי אף עוזר מחקר של המרצה. 

• וַעֲדַת מִשְׁמַעַת- ברוב מוסדות הלימוד קיימת ועדת משמעת שתפקידה “לשמור על הסדר”. בסמכותה לשלול מסטודנטים זכויות וביניהן אפילו את ציונו של סטודנט שנתפס מעתיק ואף את הזכות למבחן במועד ב’. כדאי מאוד להימנע מלהגיע לוועדה זו. סמכותה של וועדת המשמעת נשענת על תקנון המוסד עליו חתם הסטודנט כאשר נרשם ללימודים. לכל מה שצריך לדעת לקראת ועדת המשמעת.

• פקולטה- יחידה של אוניברסיטה/מכללה העוסקת במחקר ובהוראה בתחום ידע מוגדר או באיגוד של מספר תחומי ידע קרובים. הפקולטה כיום היא יחידה עצמאית בעלת סגל מוגדר ואמצעים עצמאיים (מעבדות, כיתות לימוד, ספרייה, מכוני מחקר וכדומה). בראש הפקולטה ניצב “דיקן”, המנהל את פעילותה הן מבחינה אקדמית והן מבחינה תקציבית. הפקולטות כוללות  בתי ספר,  חוגים  ומחלקות  ללימודי מקצועות מוגדרים יותר במסגרת הרחבה של הפקולטה. הפקולטות ברופין הן מדעי החברה והקהילה, מנהל עסקים,  הנדסה, מדעי הים וכו.

• שעות סמסטריאליות (ש”ס)- שעה סמסטריאלית לרוב הינה 45 דקות כאשר כל  שיעור הוא לרוב שעתיים סמסטריאליות- משמע, שעה וחצי. ברוב המקרים, החלוקה של הנק”ז מסתמכת בין היתר על השעות הסמסטריאלית כך שקורס עם יותר שעות סמסטריאליות יהיה שווה כמות גדולה יותר של נק”ז.